חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים המוכרים לכולנו, הינם נוצרים במקורם ומיוחסים לבישוף האנגלי סטפן לאנגטון (1165-1228). הייחודיות של שיטת תנ"ך יומי הינה בכך שאינה מבוססת על חלוקה זו, אלא על חלוקת הפרקים של המסורה היהודית. חלוקת המסורה נקראת "סדרים" ומסומנת באות ס′ בכתבי היד העתיקים - ראו דף דוגמה מתוך כתב יד "כתר ארם צובא".
מסתבר כי בקריאה של סדר אחד כל יום, מסתיימת קריאת כל התנ"ך תוך שנה אחת בדיוק!
יש הטוענים כי חלוקת המסורה לסדרים בנ"ך מיועדת מלכתחילה למטרה זו, של קריאה במחזור של שנה. רעיון זה מופיע בהקדמה לתנ"ך קורן, בשם הרב שאול קוסובסקי ז"ל.
איך והיכן מסומנים הסדרים בתנ"כים המודפסים?
סימון הסדרים בתנ"ך לא מופיע בכל ההוצאות, אלא רק בהוצאות המדויקות ביותר, כגון תנ"ך קורן ותנ"ך ברויאר של מוסד הרב קוק. תנ"ך קורן הוא היחיד בו ממוספרים הסדרים בסדר א-ב, ולשם הדגשה אף מוקמו בצידו החיצוני של העמוד. בהוצאות אחרות מסומנים כל הסדרים באות ס′.
להמחשה, מצורפת תמונה של דף משני התנ"כים הללו, עם סימון הפרקים והפסוקים כמו גם סימון הסדרים.
מי שאין בידו תנ"ך עם סימון הסדרים, יוכל להיעזר בלוחות שהוכנו למטרה זו:
ואיך זה עובד?
בסך הכל בנ"ך ישנם 293 סדרים.
בלוח השנה העברי ישנם בדיוק 354 ימים (12 חודשים שבהם 29.5 ימים).
אם נחסיר מכך את 61 השבתות והחגים בהם לא קוראים תנ"ך יומי, נקבל 293.
כלומר ישנה התאמה מושלמת, כאשר לכל יום יש סדר קריאה אחד בדיוק.
פירוט נוסף על ההתאמה ללוח השנה
יתרונות השיטה
לשיטת תנ"ך יומי מספר יתרונות משמעותיים:
- סיום התנ"ך כולו תוך שנה אחת בלבד.
- מסגרת נוחה מבחינת אורך הלימוד וימי הלימוד.
- לימוד על פי חלוקת המסורה.
- סבב המתחיל ומסתיים בשמחת תורה - במקביל לקריאת התורה.
