לקבלת מודעת פרסום: לחץ כאן
הסדרים בתנ"ך
המעיין, ימצא כי חלוקת הסדרים בתורה הינה עניינית והגיונית. מאידך, בנ"ך חלוקת הסדרים הינה באופן בולט בלתי הגיונית, כלומר אינה מהווה חלוקה לפי העניין. אדרבה, לעיתים קרובות החלוקה נקבעה פסוק אחד לפני או אחרי תחילתה של פסקה או תחילתו של עניין חדש.
לדעתי עובדה זו מהווה ראיה לטענה כי אכן מטרת החלוקה של הסדרים הינה טכנית – לשם קריאה במחזור של שנה בדיוק. ניתן לשער, כי קביעת סופו של סדר דווקא פסוק אחד לפני או אחרי סוף העניין, מטרתה לסקרן את הקורא ולעודד אותו להמשיך הלאה עוד כמה פסוקים, או לחילופין, לציין את ההמשכיות של הלימוד באופן סמלי.
על הפירוש
במטרה להקל על הקורא, נוסף לטקסט המקראי ביאור של מילים קשות.
ניתן לדלג לפירוש של המילה הבאה על ידי שימוש במקש Tab.
כיוון שהמטרה היא לאפשר הבנה של הטקסט בקריאה שוטפת, הפירוש מנסה להיות פשוט וברור תוך התייחסות למשמעות המילה בהקשר הנוכחי (אין הפירוש מתיימר להיות מדויק לשונית).
על מנת להקל על הקוראים, סומנו המילים המבוארות בצבעים שונים לפי רמת הקושי:
- ביאור פשוט למילים פחות שימושיות כיום או בעלות הטיה חריגה וכד'.
- ביאור מילים קשות שאינן בשימוש כיום.
- ביאור נוסף כאשר ישנו צורך להרחיב מעבר לפירוש המילולי, או כאשר המילה הינה בשימוש שונה מהמקובל כיום.
ביטויים קשים החוזרים בסמיכות, יבוארו בהופעה הראשונה בלבד.
הפירוש מבוסס על הפרשנים המסורתיים ועל סדרת ספרי "דעת מקרא" של מוסד הרב קוק, תוך הצמדות למסורה ובפרט לטעמי המקרא.
בראש הסדר הראשון של כל ספר מופיע מבוא קצר, אשר מטרתו לתת רקע היסטורי או אחר, שהינו חשוב להבנת התכנים. בהתאם לצורך, מופיע מבוא קצר גם במקומות אחרים.
ברצוני להודות לשכני המלומד שלום להב, על הסיוע הרב בהזנת הפירוש לאתר.
כמו כן יבואו על הברכה שלשה אנשים יקרים אשר באופן שיטתי ביצעו הגהה על הפירוש ואף על הטקסט עצמו: בראש ובראשונה שלום כהן אזוג וכן גם משה גנות, ודוד מנדל.
אפשרויות האזנה לסדר היומי
בדף הבית שתי אפשרויות האזנה להקראת הסדר היומי:
- "האזנה" - הקראת הטקסט עצמו. הוקלט על ידי אדם אנונימי, ככל הידוע בשנות השמונים של המאה הקודמת. ההקלטות זמינות באתר ויקיטקסט.
תודה לילדי מתן-יעקב ושלמה, אשר ערכו את ההקלטות הללו עבור האתר. - "שיעור" - הקראת הטקסט במלואו בליווי הסברים מפי הרב מוטי דשא.
אפליקציה לטלפונים חכמים
במקביל לגלישה באתר, קיימת אפשרות להוריד אפליקציה לטלפון הנייד. מלבד גישה לאתר מאפשרת האפליקציה להגדיר מועד לתזכורת יומית הכוללת הפניה לסדר הקריאה של אותו יום.
התאמת הקריאה ללוח השנה
העיקרון של תנ"ך יומי הינו קריאת הנ"ך בימות החול בלבד, כאשר בשבתות וחגים אנו קוראים בתורה.
רשימת החגים שבהם לא קוראים נקבעה על פי החגים הנכללים בסדר א"ת - ב"ש של ימי הפסח, כלומר ימי החג של פסח נופלים באותו היום בשבוע כמו החג המתאים, כמפורט בטבלה:
המועד |
מס′ ימים |
ימי הפסח |
א"ת ב"ש |
פסח (חג ראשון ואחרון) |
3 |
א′ |
תשעה באב |
שבועות |
1 |
ב′ |
שבועות |
ראש השנה |
2 |
ג′ |
ראש השנה |
סוכות (חג ראשון ושמיני עצרת) |
2 |
ד′ |
קריאת התורה (שמחת תורה) |
יום כיפור |
1 |
ה′ |
צום כיפורים |
פורים (של שנה קודמת) |
1 |
ו′ |
פורים |
יום העצמאות |
1 |
ז′ |
עצמאות |
שבתות | 50 | למעשה יש 51 שבתות בשנה, אך תמיד לפחות חג אחד נופל בשבת |
|
סה"כ |
61 |
|
שנה רגילה
בשנה עברית רגילה ישנם בדיוק 354 ימים (12 חודשים X 29.5 ימים).
אם נחסיר מכך את 61 השבתות והחגים בהם לא קוראים תנ"ך יומי, נקבל 293.
ואכן בנ"ך ישנם בדיוק 293 סדרים.
שנים שונות
למעשה כל שנה עברית נראית קצת אחרת. השינויים האפשריים הם: יותר ימים טובים הנופלים בשבת, שנים שבהם רק 50 שבתות ושנים בהם 355 ימים. בכל המקרים הללו ישנם יותר ימים לקריאת תנ"ך יומי.
בפועל נמצא כי בכל שנה אפשרית יכולים להיות לכל היותר 4 ימים נוספים לקריאה.
מסתבר כי בנוסף ל- 293 הסדרים שהוזכרו ישנם בדיוק עוד 4 סדרים אשר לגביהם ישנה מחלוקת והחלוקה שלהם מופיעה רק בחלק מכתבי היד העתיקים.
הפתרון המתבקש הינו להוסיף את הסדרים הללו כל שנה בהתאם לצורך (בדומה לפרשיות מחוברות בקריאת התורה).
שנה מעוברת
בשנה מעוברת נוספים 25 ימי חול (+ 4 שבתות).
בספר דברי הימים, ורק בו, בדיוק 25 סדרים.
לפיכך הפתרון המתבקש הוא לקרוא את ספר דברי הימים שנית בסוף המחזור.
תוכנית מותאמת לשנת הלימודים
בתוכנית זו שני שינויים בהשוואה לתוכנית הרגילה:
- התחלת וסיום הסבב הינם בהתאם לשנת הלימודים כלומר מתחילת חודש ספטמבר על סוף חודש יוני.
- קריאה גם בשבתות.
בלוח הלועזי 365 ימים בשנה. כאשר נוריד מהם את שני חודשי הקיץ יולי ואוגוסט, אשר כל אחד מהם הוא בן 31 יום, נקבל כי בשנת הלימודים סה"כ 303 ימים. וכאשר נוריד מכך את 10 החגים בהם לא קוראים תנ"ך יומי (ראה טבלה לעיל), מקבלים בדיוק 293 כמספר הסדרים בנ"ך.
שיטות חלוקה נוספות לקריאת התנ"ך
ישנן לא מעט שיטות לחלוקת התנ"ך לשם קריאה יום יומית, להלן אפרט את כל השיטות המוכרות לי. היתרונות של שיטת תנ"ך יומי הן:
- התבססות על חלוקת הסדרים של המסורה.
- מקביל לקריאת התורה בשבת בבית הכנסת.
- השלמת סבב לימוד תוך שנה בדיוק.
- התאמה מלאה ומדויקת ללוח השנה העברי (לכל סוגי השנים).
- סיום כל התנ"ך, מתחילתו ועד סופו.
- חוקיות ברורה - קריאה רציפה של סדר אחד כל יום.
- כל יום אורך הקריאה הוא דומה.
- הקריאה של כל יום אינה ארוכה יתר על המידה.
חלוקת "המשמרה" ומפעל התנ"ך "חק ליעקב"
היוזם: חלוקת "המשמרה" התקבלה בעדות המזרח ובפרט על יהודי כורדיסטן. מופיעה בסידורי ע"מ בהוצאת "מנצור" בעמוד האחרון של הסידור.
ר′ יהושע ויסמוט יזם קבוצות לימוד על פי שיטה זו, הנקראות "חק ליעקב" ו"גיבורי דוד". הוא הדפיס גם את הנ"ך על פי חלוקת "המשמרה", בספר הנושא גם הוא את השם "חק ליעקב", אשר הודפס בהוצאת עטרת ירושלים.
עקרון החלוקה: חלוקה של הנביאים והכתובים (כל אחד מהם בנפרד) לפי פרשות השבוע. כלומר כל שבת קוראים מספר פרקים מהנביאים ומספר פרקים מן הכתובים, כך מסיימים את קריאת הנ"ך תוך שנה.
חלוקה נוספת - "תנ"ך מחולק": מיוזמתו של ר′ יהושע ויסמוט. מבוססת על קריאת כל התנ"ך - שלשה פרקים ביום. באופן זה ניתן לסיים את כל התנ"ך (929 פרקים) תוך פחות מ- 45 שבועות.
לפרטים
"המשמרה": http://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/kur-mish.htm
"חק ליעקב": http://www.yeshiva.org.il/message/tanach.html
ספר "חק לישראל"
היוזם: יסודו של הספר הוא ממנהגו של האר"י הקדוש (כפי שהביא ופרסם בעולם תלמידו הגאון רבי חיים ויטאל), אשר היה לומד כל בוקר בסדר הזה: תורה, נביאים, כתובים, קבלה, משנה תלמוד וכו′.
הספר במתכונתו הנוכחית נערך על ידי הרב יצחק ברוך בהסכמת גדולי ישראל.
עקרון החלוקה: החלוקה מבוססת על הקריאה בפרשת שבוע, לפי החלוקה לשבעה קרואים, כאשר לכל יום בשבוע נוספים מספר פסוקים מהנביאים, מהכתובים וכו′.
לפרטים: http://raktora.50webs.com/hokleisrael.htm
ספר "שערים ללוח העברי" וכן שו"ת "שלמת חיים" ועוד
היוזם: בספר "שערים ללוח העברי", אשר נכתב על ידי רחמים שר-שלום (הוצאת המחבר, נתניה תשמ"ד) מובא כמנהג שנוסד בין שתי מלחמות העולם ע"י יהודי ליטא.
מובא גם בספרוני השו"ת של ר′ שלמה סובול "שלמת חיים" ו"שלמת יוסף".
לוח על בסיס שיטה זו מופיע ב"לוח דינים ומנהגים" היוצא בכל שנה על ידי היכל שלמה ירושלים, בעריכת פרופ′ יהודה איזנברג.
הלוח היוצא על ידי הרב מרדכי גנות מבוסס גם הוא על אותה שיטה.
על בסיס חלוקה זו בוצע גם לימוד יומי ברדיו בשנותיה הראשונות של המדינה.
עקרון החלוקה: חלוקת הנ"ך לקריאה יום יומית וסיום תוך שנה.
החלוקה הינה על פי פרקים, כאשר מתקבל בד"כ 2 פרקים ליום. על מנת להתאים ללוח העברי בפועל, לפעמים קוראים רק פרק אחד ולפעמים גם יותר משניים. בשנים מעוברות החלוקה מסתבכת מאוד. מועד הקריאה של חמש מגילות משתנה ומותאם לקריאתם בחגים.
לפרטים: הספרים והחוברות שהוזכרו לעיל.
"פרשות השבוע" בנביאים וכתובים
היוזם: אראל.
עקרון החלוקה: חלוקה ל"פרשות" במקביל לפרשות השבוע בתורה, כלומר ל- 54 פרשות, כאשר הכוונה לקרוא אותן במקביל לפרשות התורה.
על מנת שלא לקבל פרשות ארוכות מאוד, החלוקה היא כדלהלן:
נביאים ראשונים - 54 פרשות.
נביאים אחרונים - 112 פרשות.
כתובים - 112 פרשות.
החלוקה הינה על פי התוכן, תוך ניסיון לשמור על אורך "פרשה" דומה לפרשות התורה בנביאים ראשונים, וחצי מכך בנביאים אחרונים ובכתובים.
לפרטים: http://www.tora.us.fm/tnk/klli/limud/prjot4.html
מדריך לקריאת נביאים וכתובים
היוזם: אבי קדיש
עקרון החלוקה: חלוקה רק של נביאים וכתובים לקריאה יומית ל- 12 חודשים.
החלוקה היומית הינה לפי תוכן והחלוקה החודשית לפי ספרים.
לפרטים: http://www.tora.us.fm/tnk/klli/limud/skadish/tanakh-index.html
מורה שיעור בלימוד תנ"ך יומי
היוזם: הרב פנחס לו
עקרון החלוקה: חלוקה רק של נביאים וכתובים לקריאה של פרק אחד מהנביאים ופרק אחד מן הכתובים בכל יום. תחילת הסבב במוצאי שמחת תורה וסיומו תוך שנה.
בהתאם לאורך הפרקים לעיתים מחולק פרק למספר ימים ולפעמים קוראים באותו יום יותר מפרק אחד.
לפרטים: http://www.tora.us.fm/tnk/klli/limud/skadish/tanakh-index.html
929 - תנ"ך ביחד
היוזם: ח"כ לשעבר אבי וורצמן, מובל על ידי מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית).
עקרון החלוקה: קריאת חמישה פרקים בשבוע וסיום כל התנ"ך תוך כשלש וחצי שנים.
לפרטים: http://www.tora.us.fm/tnk/klli/limud/skadish/tanakh-index.html
תנ"ך דף יומי
היוזם: אורן ירון מס.
עקרון החלוקה: הדפסת כל התנ"ך באופן שכל דף נקרא ביום מסויים לפי לוח השנה העברי.
לפרטים: https://rav-shelet.ravpage.co.il/tanakhdafyomi.